מאיר שטרית – כוחו של עידן המידע

כשהייתי פוליטיקאי מתחיל, הכיר לי חבר את הספר החשוב ביותר שקראתי פעם (עד כמה שאני זוכר, גם היחידי) והוא נקרא "עשה ואל תעשה בדמי הציבור". לכאורה, ספר עם שם תמים, אבל אם תחפשו לרכוש אותו, לא תמצאו. זהו הספר הסודי של הפוליטקאים באשר הם, והוא נקרא עם ידי שכבה צרה ואיכותית ביותר של אנשים בעולם (אתם כנראה לא). כשמנהיגים נפגשים בארבע עיניים, הם לעיתים גם מוסיפים הערות לספר. וכך, כל הפוליטיקאים, משמרים את כוחותיהם ואין זה משנה על בסיס של איזו מדינה הם מפתחים את הכוח שלהם. הפרק הראשון, והוא גם זה שהביא לי הרבה מאוד השראה דן בזכרון של הציבור, ולמעשה, באין זכרון שלו.

תראו למשל את נחמן שי (אני העברתי לו את הספר) איך הוא מלהג בכיף על בזבוז כספי ציבור על המאמן הלאומי, אך נחמן שי בעצמו להמשיך לקבל פנסה דשנה מצה"ל, אחרי שתחמן לעצמו אותה. נקרעתי מצחוק, טירון טירון אבל תרגילים של פוליטיקאי דשן. אני חוזה לו גדולות!

ועכשיו, זה. עברו כבר חודשים רבים מאז שעבר החוק הביומטרי, ומשום מה, אנשים ממשיכים לקשר אותי אלי. פתאום, יוצא סרט חדש, שאיך שהוא מקשר את חיסל הערבוש בדובאי אל המאגר הביומטרי, ומציג אותי כזה שיאפשר חשיפה של אנשי מוסד. עכשיו, האינטרנט המקולל הזה, במשך שנים אני תקוע עם סרט תעמולה שמקשר אותי לדבר הזה. אם עוד 10 שנים יתפס איש מוסד, הליצנים הללו יקפצו שוב ויאשימו אותי.

האח, האידד, איזה כיף לי. כמו ילד בחגיגת יום הולדת, כמו בחור בליל כלולתיו. הידד, היאח, איזה כיף. כמו חנביאל מצוות לעניין, כמו סטלין מול סטילינגרד, אני הוא המאיר שטרית. איזה כיף, אני מוריק על כל המתנגדים שלי, הם כולם חבורה של עלובי נפש, רפיסות, שאינם מבינים דבר. כי אני הוא המאיר שטרית, ואני הכי גדול, ואני הכי נפלא, ואני מסתכל עליכם, רכיכות אזרחיות פעוטות וחסרות אונים, ואני מוריק. את כל המצלמות נחבר למוקד אחד, ונצפה כל בכולכם, כל הזמן, בכל מקום. בקניונים, בחנויות, ברחובות. בכל מקום, נשים עליכם מצלמות, ונשמור אותם בטוחים בטוחים, ובעיקר – שקטים שקטים. בלי הפגנות, בלי להפריע לחדוות ההמונים להמשיך לצרוך ולצרוך. כולכם, עיזים פועות וטועות שלא שוות דבר. ועל כן, אני שולט בכם, ואתם סותמים ומשלמים לי את המיסים. כדי שאוכל לעשות איתם מה שאני רוצה. לא מה שאתם רוצים. הידד!!!

ושוב, החולים הללו מהקישקוש הזה על כוחו של עידן המידע, מפליאים באיזו שטות אווילית. אני קישקשתא? מאיר שטרית הוא קישקשתא? הרי קישקשתא היא דמות חביבה, בלתי מזיקה. יצור המייצג את היפה בכל ישראלי, ילד תמים ונצחי. וזה ממש לא קשור אלי. שאני אדם אלים וגס, המתעלם מרחשי לב הציבור וממש לא אכפת לי לרמוס ולהכחיד את כל זכוית האזרח והאדם. אני תוצר של הכיבוש, אני הוא הימין הכוחני בהתגלמותו הוולגרית והגסה. כי אני הוא הממאיר שטרית, ומאיר שטרית הוא המאגר הביומטרי.

אבל אני רגוע. כי כל מי שאוהב את קישקשתא (הייתי אומר, כל מי שאוהב את מאיר שטרית, אבל זה לא הרבה) ישנא את הסרט הזה, שמפוצץ לגורמים את היצור הירוק, הקוצני והמגעיל הזה.

איזה סיפוק, איזה עונג. איזה אושר. יש נצחון מתוק, אבל יש נצחון שהוא כמו צעירה עירומה טבולה בדבש. גם מתוק וגם סקסי. יוו. אלוהים יעזור לי כמה אני מרוצה. בזמן האצבעה, כל השיערות הקטנות בין הרגליים עמדו לי. ובסוף – הרפיה. הרפיה במליאה, פשוט סרט טוב.

לראות את הדב חנין הזה נואם, ואז מר"צ השמאלנים הנעלמים, ואז נציג מפלגת האבודה, והכי כיף – מיקי איתן, מדבר מדבר ובסוף מצביע בעד. כמה שאני חזק, כמה שאני אוהב את אלי ישי. כמה שאנחנו עובדים נהדר יחד.

טוב לנצח, טוב להביט על עשרות אלו שניסו להיאבק בי, מוטלים עכשיו בבוץ ומתבאסים להם. חשבו שהם משחקים להם עם ח"כ צעיר. חשבו שטרית חלש, חשבו שטרית לא יכול להעביר חוק. אז חשבו. חשבו וחטפו.

עוד שנתיים, אני פורש מהפוליטיקה. מוצא לי איזה ג'וב לא רע, אולי אחראי על קשרים בין לאומים באיזה תאגיד מיחשוב גדול. הולך כמו איציק כהן. כמו שאיציק מוכר את מה שהוא עשה במשרד האוצר לכל חור בעולם, גם אני אהיה מומחה למאגרים ביומטרי. בוכטות של כסף אעשה. העיקר, לטובת המדינה. רק לטובת המדינה.

אבל אנחנו יודעים זו לא האמת. כי כולם אוהבים את האח הגדול. חתיכת מטומטם הכותב הזה. איך הוא בכלל יכול לדעת מי עושה מה לפי הכתובת באינטרנט. גם מטומטם וגם שקרן. בטח אין לו גרוש על התחת, אחרת היינו תובעים את התחת השמן שלו.

איזה מזל שיש לי חברים במערכות המיחשוב של הכנסת. שאף אחד לא יגיד שאני לא מבין בטכנולוגיה!
פניתי לאחד מהם, חבר טוב, שנקרא לו א.ה. לצורך העניין. אז א.ה. כתב בשבועות האחרונים פרוקסי שיושב על הג'אווה של הכנסת, ובאמצעות קוד php שמשולב באסמבלר, הוא יודע מה כל חבר כנסת כותב במחשב שלו.

יש לי במכנסיים מקלט שבאמצעות הצפנת plain ascii חזקה (מינוס 5 ביטים) אני מקבל תשדורות הישר אל בין הרגליים. ככה, כשחבר כנסת נכנס לבלוג, אני ישיר מרגיש התרוממות רוח. אם אחד מהמנהיגים שלנו, כמו ציפורה ליבני נכנס לבלוג, אני מקבל עונג אמיתי. אם אתם רוצים לדעת גם כמה אנשים מהכנסת צופים בבלוג שלי, תלחצו על המילים "ציפי ליבני עובדת עם ש"ס".

מי שלוחץ, מביע הסכמה לתוכן הדברים בעצם הלחיצה. אל תשכחו, הגענו לעידן המידע. זה הוא כוחו.

היה כיף. לנצח זה כיף. אחרי כל העליות והמורדות, אחרי כל התפלפלויות התפלות והפיתולים המפותלים, ניצחתי. צריכים לדעת לבחור חברים. ש"ס לא מדברים, הם עושים. ככה, בשקט, אלי ישי מעביר את החוק.הוא לא לגמרי מבין, אבל הוא רגיל. ככה זה אצלם, השחורים. לא מבינים, הרבי אמר, הם עושים. עכשיו זה השטרית אומר, הוא עושה. כמו הגולם מפרג, רק שר.

הגיע היום החננה הזה חנין (מתאים לו השם) וניסה קצת לצייץ כנגד החוק. איזה קטעים היו. דיבר דיבר, ואז את כל ההסתגויות שלו חיסלתי במכה אחת, וכשהוא שאל למה, אמרתי לו "ככה". ישי כמעט נחנק מצחוק. אבל נשאר רציני. הם לומדים משהו בבית המדרש, הא? אחרי זה, אלי ישי ואני ישבנו במשרד, שתינו קצת יין איכותי של גויים, קראנו את הפרוטוקול שוב ושוב ונקרענו מצחוק. אלי ישי כל פעם אומר "מדינה דמוקרטית" בגרעפסים ונשפך מצחוק. קצת מגעיל, אבל הוא רגיל רק ליין של קידוש, אז האכלוהול עולה לו מהר לראש, ואחרי כמה כוסיות גם אני צחקתי. אני אומר בגרעפס "חופש עיתונות", והוא "מדינה דמוקרטית" ובום, אנחנו על הרצפה שפוכים. העוזרים נכנסו לחדר והיו די בהלם.

שבוע שעבר היה לי קצת קשה ואיבדתי אמונה. אבל עכשיו, אחרי ההצגה הזו, כשרואים שהמתנגדים של החוק שווים לדמיקולו. פשוט להיט.

היום, הביתה, פיזמתי לי פיזמון, ואשמח אם הקוראים הנאמנים של הבלוג יעזרו גם הם לחרוז פיזמונים:

קוראים לי מאירשטרית
מאירשטרית זה שמי
כמעט ושכחתי: שלום!
מחוקק לי חוקים פה כמעט בעצמי,
וליבני נגררת כמו כלום,
אני מחוקק בעצמי, ודואג לביתי,
ומתקן תקנות – לבד
מוחא גם כפיים – למי?
לעצמי!
והכל בעצמי!
כמעט…
אני ישר – מה פתאום?
אני מוכשר? מה פתאום?
והכל בעצמי…
מה פתאום? מה פתאום? מה פתאום?
תשאלו מה פתאום הן קוראים לי אח גדול,
באמת, מה פתאום?
מה פתאום!

מה ביקשתי? מה כבר ביקשתי? להעביר חוק אחד. כמה רעש, כמה רעש. מתעללים בי, פוגעים באשתי. ומה רק ביקשתי? חוק קטן. למה, את הנזק שכביש 6 עשה לסביבה אפשר לתקן במאה שנה? למה, את הנזק שעשה הכיבוש למדינת ישראל אפשר לתקן במאה שנה? לא. אז גם אם ידלוף המאגר הזה, והוא לא ידלוף, כמה נזק כבר יגרם? עד שכל הדור הזה ימות? עם איראן, זה לא יהיה הרבה זמן.

אז רציתי שחוק חשוב יהיה על שמי. זה כזה חטא? אתה יודעים כמה זמן לוקח לי עד שאני מעלה רעיון טוב? מה אתם חושבים, שיש לי זמן לרעיונות אחרי שאני צריך לרדוף אחרי כל חברי המרכז? ועכשיו, עשו ממני את הבדיחה של הכנסת. חוק היו-יו הם קוראים לו במסדרונות. החוק שנכנס ויוצא, נכנס ויוצא, ושטרית לא גומר. ככה הם אומרים.

עכשיו, ראיתי סוף כל סוף את הפרצוף של האויב הגדול שלי, הדוד. רק בגללו החוק הזה מעוכב פה אחר פעם, הוא וכל אוכלי החינם הרשומים בכתבה. הרי אילו היתה להם עבודה, הם לא היו יושבים הזויים ומפתחים פרנויות מחוקים תמימים. הרי ברור שכל האויבים שלי צריכים להיות קצת חולים כדי לחשוב שיש באמת משהו מסוכן בחוק הזה.

מדי פעם אני מתעורר בלילה, ואני מרגיש הקלה. כאילו כל ההתנגדות לחוק הזה היתה חלום רע, והנה התעוררתי, וכל אזרחי המדינה עומדים בתור לדחוף אצבע למכונה. ושוב, כמו דמעה גדולה ורטובה, נופלת עלי ההכרה, שזו הזיה של חולים שהפכה להיות מציאות של מדינה. שההזיה שלהם הדביקה את כולנו. רחמים, רחמים עלי.

הפעם אני מצליח להכניס את הסרט לבד בלי עזרה של אף אחד. תראו את האנשים הללו, מתחזים למחבלים. תמיד אמרנו על השמאל שהם אוהבי ערבים, אש"פיסטים, והנה, הם מוציאים את הראש מהחור ומראים מי הם באמת. אנשים הזויים, המסתובבים באופן מעורר חשד. מחר, אני פונה לאביגדור שיבדוק איך זה אנשים שנראים כמוהם מסתובבים חופשי בתל-אביב. בכל עיר אמיתית, עיר שורשית ולא בועה סגורה, כמה אזרחים טובים היו שולפים אקדח ויורים בהם – בום בום בום (ולא סרק סרק סרק), ואז כבר אף אחד לא היה מזכיר שמאיר שטרית הוא המאגר הביומטרי, ומאיר שטרית הוא האח הגדול, ומאיר שטרית היה שר הפנים. כי כבר נמאס לי מהם. ובע"ה כשאני אעביר את החוק הביומטרי בקרוב, עם ליבני שמפרגנת, ועם מופז התומך אז אתם תראו, שאף אחד לא יסתובב עם כפיה ברחוב. ערבי מסריח או לא.

היום היה יום גדול. לימדו אותי להשתמש באתר הזה גוגל, שכולם מחפשים פה דברים.

איך לא, ישר חיפשתי את עצמי שם ומה מסתבר? המתנגדים האלה לחוק המאגר הקטן והחמוד שלי, השתלטו כמעט על כל הדף הראשון.
אני חושב לדבר עם האחראי על גוגל כי מה שנעשה שם עם התוצאות של החיפוש עומד להיות לא חוקי במדינת ישראל, אם רק יתנו לי.
מזל שיש איזה אתר שפוי של אנציקלופדיה, ביקיפד או משהו כזה, ומזל שאני בכנסת, כי שתי התוצאות הראשונות הן משם. כבוד להם.
אבל כל שאר התוצאות? שומו שמים, הכל מהמתנגדים האלה.

התבאסתי אז החלטתי לחפש אותך, יקירתי.

המצב שלך עוד יותר מוזר. התוצאה הראשונה של החיפוש שלך הביאה אותי לאתר שלך אבל כתוב שהדף לא זמין.
אולי אין קליטה באינטרנט שלך במשרד? אני אבקש שהעוזר שלי ידבר עם האחראי על שידורי האינטרנט כדי לשפר לך אותה.

כי אם אני לא אסדר, מי כן? אני מאיר שטרית, אני המאגר הביומטרי, שלך יקירתי.

ח"כ שטרית הודה שאפשר להנפיק ת"ז אמינות גם בלי ביומטריה.

ח"כ מאיר שטרית "אני מאמין שהחוק הזה יאפשר לנו להפיק דרכונים, תעודות זהות, לאזרחי ישראל, שאי אפשר יהיה לזייף אותן, או לפחות שיהיה מאוד קשה ומאוד יקר לזייף אותן, לא רק בגלל הביומטריה, אלא גם מסיבות אחרות, גם הנושאים האחרים שהכנסנו לתעודה, שלא מפורטים בחוק ולא כתובים בחוק, שהתעודות יופקו בהרבה הרבה הרבה יותר גבוהה של הגנות, מעבר לביומטריה. הביומטריה זה רק פרט נוסף" (פרוטוקול דיון מיום 23.7.09 עמ' 89).

השר אלי ישי הוטעה לחשוב שהשימוש בביומטריה הוא עניין נלווה וזניח בפרויקט הנפקת תעודות הזהות החדשות

שר הפנים אלי ישי: "אני מודע לכך שהוועדה בראשותו של מאיר שטרית שר הפנים לשעבר מקדמת את החוק של תעודות חכמות ודרכון וכולי. זה דבר חשוב מאוד. זה נדחה אצלי למעלה מעשור… זה מתגלגל כבר 15 שנה. זו בושה וחרפה … סוף סוף זה מגיע לסיומו. והנקודה של הביומטרי היא הערה שכבר העירו את תשומת ליבי מספר אנשים. אני בוחן את העניין…" (הועדה לביקורת המדינה, פרוטוקול דיון מיום 21.7.09, עמ' 4).

במשך תקופה ארוכה היתה היוזמה הביומטרית תקועה. הפקידים שדחפו אותה לא זכו לתמיכת הפוליטיקאים, שידעו שמדובר בפרויקט מסוכן ויקר. רק כשהביע שטרית למשרד הפנים הוא התחיל לדחוף את המאגר ביומטרי.

אודי סלבין, לשעבר עוזר המטה של השר אבי דיכטר: "במסגרת תפקידו כשר לביטחון פנים, פנה אבי דיכטר לרוני בר-און בעניין המאגר הביומטרי, בעת ששימש שר הפנים… בר-און חשב שזה לא נחוץ, בעיקר בגלל העלות הכבדה. ברגע ששטרית הגיע הוא התחיל לקדם את העניין". (אור הירשאוגה "מחוקקים על אצבע אחת" הארץ 18.11.2008)

ח"כ רוני בראון: " אני יודע שהנושא הביומטרי הוא נושא מאוד פרובלמטי. המדינה מנסה ליישם אותו כבר הרבה שנים. מתנגשים פה שני עניינים חשובים מאוד, העניין הביצועי ועניין של השקפות עולם… ליוויתי את הפרויקט הזה גם כשר פנים וגם כשר אוצר, והוא פרויקט יקר." (ועדת הכנסת, פרוטוקול דיון מיום 8.6.09 עמ' 9).

אין מחלוקת שקיים צורך דחוף להנפיק תעודות זהות חדשות ואמינות. אבל שטרית החליט לעכב את ההנפקה כדי שניתן יהיה "להלביש" עליה את המאגר וכך יהיה קל "למכור" לציבור את המאגר

"ח"כ מאיר שטרית: .… יכולתי לעשות לעצמי חיים קלים ולומר שבעצם למה לי מאגר … החלטתי – אפשר להפיק תעודות בלי מאגר מיידית כמעט – כן ללכת להקמת מאגר עם העיכובים בעניין ושזה לא יהיה בקדנציה שלי וזאת מכיוון שאני חושב שהדבר הזה הוא חיוני ונכון. אבנר פינצ'וק: … זה פשוט היה הרבה יותר קל למכור לציבור את זה ולומר שאם לא יהיה מאגר, התעודות שלכם יהיו מזויפות וכך גם הדרכונים שלכם שלא יהיו שווים. היו"ר ח"כ מאיר שטרית: יכול להיות שאתה צודק, אבל אני מעדיף להשלים את העבודה עד הסוף… (ועדת המדע, פרוטוקול דיון מיום 21.7.09 עמוד 26-27).

אתמול קיבלתי איום. איימו עלי שאם אעביר את החוק הביומטרי, הם יפרסמו את הפרטים המלאים של כולנו.
שלחו לי במייל קישור, שמפנה לחיפוש בגוגל. לחצו עליו ואח"כ תלחצו על תוצאת החיפוש הראשונה שמופיעה, ותוכלו לראות למה אני מתכוון:
http://www.google.co.il/search?%3Aen-US%3Aofficial&hs=yZS&q=%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99+%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D&btnG=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&meta=&aq=f&oq=

יכולתי לתת לכם את הקישור ההוא, שמופיע בתוצאות החיפוש, אבל החברים של בשב"כ אמרו לי שזה עלול להיות קצת לא חוקי…. אז שגוגל יסתבכו. הם המתחרים שלי. אחרי הכל, אני שואף להיות האח הגדול. אפילו לגוגל אין מאגר ביומטרי.

האיום היה מורכב משני חלקים. החלק הראשון, חשיפה של פרטי מרשם התושבים, שאני ממש לא מבין מה קשור לעניין. אני הבאתי לילד שלי לעבודת בית ספר את מרשם התושבים. רק לבקש משמעון באפסנאות. אבל החלק השני, היה הרבה יותר בעייתי. מופיעים שם התיקים שלנו. תיקי שירות מלאים. מראים רק את החלק העליון. אבל אני יכול לנחש מה הם רוצים לפרסם עליהם ועלי.

אי לכך, אני מודיע לגנבי המידע באופן רשמי, שאני לא נכנע, ואתם יכולים לפרסם את התיקים הסודים שצילמתם. את החשבון נסגור, השב"כ יטפל בכם כמו שצריך, כי אני, מאיר שטרית, זה שרוצה להיות האח הגדול, הוא המאגר הביומטרי בעצמו, ואין יותר חזק מהמאגר הביומטרי.

בכבוד רב,
מאיר שטרית
שר הפנים לשעבר