לפעמים אני ניגנב.

תראו את זה, אנשים אשכרה יוצאים בלילה מהביתה שלהם כדי לרסס את שלי על הקירות. אני מרגיש מאוד גבר. הדבר היחיד שמבאס אותי זה המוסליני הזה. כזה מיושן, כמו אטריות קרות. מי כבר יודע מי זה מוסליני. היו קוראים לי היטלר, הייתי יכול לשסות בהם איזה עורך דין פלילי וחביב.

בנתיים אני מסתפק בלהתפעל איך יש אנשים שמבזבזים את הזמן שלהם בלתעד את השטויות במרחב הציבורי ובכך בעצם לעודד את זיהומו. כל מי שמעריך את מאיר שטרית, שזה לפי הסקרים האחרונים הרוב המוחלט של הציבור, ממש לא ימצא משהו מעניין, פיוטי, מסקרן או מגוון באתר המשמעמם הזה המתעד את הגרפיטי בתל -אביב.הוא נשמע לי מהאנרכיסטים העבשים הללו החושבים שזה כלי ביטוי של הציבור, שיש משהו מגוון ומעניין בכך שאיזה טמבל עם ספריי צבע יצא לכלכלך קירות. עוד מעט יגידו שזו אומנות. כשיהיו מצלמות בכל חור, לא יהיו יותר ריסוסים. עוד כמה שנים, נדאג גם לצנזר אתרים מטונפים כאלו.

תגים: , , , , , , ,

4 תגובות לפוסט "לפעמים אני ניגנב."

  1. מאת מיכאל ז.:

    ואם כבר לקחת את זה מהבלוג שלי, לא תיתן איזה קרדיט למקור, כפי שאני מבקש (יפה) כשאני מאשר שימוש חופשי בתמונות שאני מצלם?

  2. מאת מאיר שטרית:

    לפעמים אני שוכח שאם שמים לינק לתמונה רוב האנשים לא מבינים שזה לינק גם לאתר. אז סליחה, ותקבל לינק ברשימת הקישורים. ובקרוב, נלשין עליך לשטרית והוא יכנס לך בנשמה. ר.א.א.

  3. יצורף שטרית לקבינט של ליברמן.

  4. מאת מאמרים:

    אין על שטרית. יותר גרוע מזה לא יכול להיות – ליברמן.

כתיבת תגובה